הטענות של מ״מ הנשיא לא ענייניות ולא נכונות. ראשית, רק בשבועיים האחרונים מונו נשיא לבית המשפט המחוזי בחיפה וסגני נשיא לכמה בתי משפט, וכן בוצעו שורה נוספת של מינויים המצריכים הסכמה והתייעצויות משותפת בין השר למ״מ הנשיא.
כל זאת לצד מינויים של 162 שופטים בחודשים האחרונים, מספר שיא שלא היה כמוהו בשנה אחת.
מה שמפריע באמת למ״מ הנשיא פוגלמן זה דבר אחד: הרצון של השר לוין לגוון את הרכב בית המשפט ולהבטיח שיהיה בו ייצוג להשקפות עולם שונות. ההסתתרות של השופטים וההתנגדות שלהם לכל פשרה רק מוכיחות עד כמה הדרישה לגיוון מוצדקת.
מ״מ הנשיא חושב שבכח צווים שיפוטיים אפשר יהיה לבחור נשיא שיהיה מקובל על הציבור, והוא יביא במו ידיו את בית המשפט לנקודת שפל באמון הציבורי.
במקום להתבצר, ראוי שיקבל את הצעת הפשרה ההוגנת והמאוזנת שהציע השר לוין, או שיציע מתווה פשרה הגון ומאוזן אחר. זו אחריותו כמי שעומד בראש בית המשפט העליון של כלל אזרחי ישראל.
